החלטה בתיק ע"א 6849-11-13

בפניי בקשה לשחרור מהפקדת ערבון.

לטענת ב"כ המבקשת, יש לשחרר את המבקשת מהפקדת ערבון שכן בקופת בית משפט קמא מצויים כספים, שיש בהם כדי להבטיח את הוצאות המשיבים, במידה והערעור לא יתקבל. לדבריה, המשיבים הפקידו בקופת בית המשפט סך של 28,080 ש"ח, המהווים 10% מהצעתם לרכוש את זכויותיה במקרקעין נשוא הדיון. לטענתה, סכום זה עולה על גובה הערבון שהנו בסך של עשרת אלפים ש"ח. ב"כ המשיבים טען בתגובה, כי המבקשת מטעה את בית המשפט, שכן המבקשת עצמה מציינת כי הכספים שהופקדו בקופת בית המשפט הנם כספי הצעתם של המשיבים. ב"כ המבקשת טענה מנגד, כי הכספים שהופקדו מהווים 10% מהתמורה, בגין העברת זכויותיה של המבקשת למשיבים בהתאם להחלטות בית משפט קמא. לטענתה, ככל שהערעור ידחה, אזי הליך פירוק השיתוף בין הצדדים יכול ויתממש בהתאם להחלטות בית משפט קמא, המבקשת תהא זכאית לקבל את הכספים, והיא תוכל לשלם באמצעותם את הוצאות המשיבים. לדבריה, אין מדובר בטענות קיזוז הדורשות התחשבנויות אלא בכספים המצויים בידיהם של המשיבים אשר הם חפצים כי המבקשת תיאות לקבלם.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

הפסיקה לעניין חשיבות הערבון, והמרתו בערובה, קובעת כאמור:

"הטלת חובה להפקיד ערבון נובעת מהתפיסה כי בשלב הערעור אין בעלי הדין ניצבים במדרגה שווה, אלא בעל הדין שזכה בדינו זכאי להגנה עודפת על האינטרס שלו כי תובטח יכולתו לגבות בקלות ובמהירות הוצאות העשויות להיפסק לזכותו בעקבות גרירתו להליך משפטי נוסף (ראו, בש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי, פיסקה 9 (לא פורסם, [פורסם בנבו], 17.10.07); בש"א 9651/07 אבו רביעה נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פיסקה 4 (לא פורסם, [פורסם בנבו], 6.2.08)). על פי תקנה 429 לתקנות סדר הדין האזרחי רשאי הרשם לקבוע, כי תחת ערבון תופקד "ערובה סבירה אחרת". תקנה זו מאפשרת המרה של הפקדת סכום כסף (או ערבות בנקאית), הנחשבת לבטוחה מהדרגה הגבוהה ביותר, בחובה לספק בטוחה מסוג נחות יותר" (בשא 5385/09 עיריית חיפה נ' עמותת העדה היהודית הספרדית בחיפה, 16.7.09).

במקרה דנן, הצעת המבקשת לפיה הסכום שהופקד ע"י המשיבים בבית משפט קמא ישמש כערבון, וכי סכום זה למעשה יהווה "ערובה סבירה אחרת", דינה להידחות, שכן אין מדובר בערובה שוות-ערך להפקדת ערבון במזומן או בערבות בנקאית, מבחינת זמינותה וודאותה של הערובה.

בענייננו, מדובר בכספים שהופקדו על ידי  המשיבים ולא על ידי  המבקשת, ולכן אין מקום לקבוע  בשלב זה כי כספים אלו שייכים לה. כמו כן, יש לציין כי כספים אלו הופקדו במסגרת הצעתם של המשיבים לרכישת זכויותיה של המבקשת במקרקעין, ואין מדובר בכספים שנפסקו לזכותה. לפיכך, לא ניתן לקבוע בוודאות בשלב זה, שהסכום ייזקף לזכותה של המבקשת בעתיד, ולכן לא ניתן להישען על כספים אלו, כערבון להוצאותיהם של המשיבים.

הבקשה אפוא, נדחית.

הערבון יופקד בתוך 21 יום מהיום, שאם לא כן, הערעור יימחק, ללא הודעה נוספת.

ניתנה היום, כ"ח טבת תשע"ד, 31 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.